פסק-דין בתיק עת"מ 43384-10-11

העותר, סוהר ביטחון בכלא אופק, נתפס כשהוא נושא עימו, בצאתו ממתקן בית הסוהר בו עבד, נעליים חדשות המיועדות לאסירים. לאחר שהעותר נחקר ונערך לו שימוע, החליט נציב שירות בתי הסוהר (להלן:" הנציב") לפטרו מעבודתו.

העותר טוען בעתירתו כי החלטת הנציב לפטרו היא בלתי סבירה ובלתי מידתית ועליה להתבטל.

העובדות:

1.         ביום 10.3.2011 נטל העותר מחדר מפקד האגף שני זוגות נעליים חדשות המיועדות לאסירים בכלא. העותר הוציא את הנעליים מן הקופסא, העבירן לשקית אשפה שחורה אטומה וקשר את השקית.

כאשר הגיע העותר ליומן הראשי בדרכו החוצה, ביקש ממנו מפקד המשמרת, בן הכפר בו מתגורר העותר, לראות את תוכן השקית. לטענת המשיבה, העותר סירב להראות את תוכן השקית, אך לאחר דין ודברים הציג את תוכנה וציין שהנעליים שבשקית מיועדות לחבר.

העותר לעומת זאת, טוען כי משנשאל אודות תכולת השקית ענה למפקד המשמרת, "בבדיחות הדעת" שהוא לוקח את הנעליים לביתו (זאת בניגוד להודאתו במשטרה, כפי שיבואר בהמשך).

כחודש לאחר מכן, ביום 20.4.2011 נחקר העותר במשטרה, ביחידה לחקירת סוהרים. תחילה טען כי התכוון להביא את הנעליים לאסירים, אח"כ הודה שהתכוון לקחתם לביתו, כי עשה כן על דעת עצמו, וכי ביקש ממפקד האגף שלא ידווח על מעשיו. העותר הביע חרטה על מעשיו.

2.         ביום 21.4.2011 נערך לעותר ראיון על ידי מפקד ביס"ר אופק, לקראת יציאה לחופשה כפויה נוכח החשדות בביצוע עבירת גניבה. בהתאם להחלטת רמ"ל מש"א יצא לחופשה כפויה ביום 26.4.2011.

3.         עם סיום החקירה בשב"ס, הועבר תיק החקירה לפרקליטות מחוז מרכז אשר החליטה לסגור את התיק מחוסר עניין לציבור ביום 5.6.2011.  יחד עם זאת, על אף החלטתה לסגור את התיק, המליצה הפרקליטות למשיבות לנקוט בהליכים משמעתיים נגד העותר.

העותר הגיש ערר על החלטה זו וביקש מהפרקליטות לשנות את עילת סגירת התיק מחוסר עניין לציבור לחוסר אשמה, או לחלופין לפתוח את התיק מחדש ולהגיש נגדו כתב אישום כדי שיוכל להוכיח את חפותו. החלטת הפרקליטות בבקשה זו טרם התקבלה.

4.         במקביל, נדון עניינו של העותר בועדת הערכות בשב"ס ביום 30.5.2011, שם הוחלט על פתיחת הליכי פיטורין נגדו. ממקרא סיכום הדיון בועדת הערכות עולה כי חוות הדעת על תפקוד העותר במהלך שירותו היו גבוהות, דווח כי מדובר בסוהר מקצועי, עקבי בעבודתו, אמין וממושמע.

בעקבות החלטת ועדת הערכות הודיעה מפקדת בית הסוהר אופק לעותר, ביום 15.6.2011, על פתיחת הליכי פיטורין נגדו ועל זכותו לשימוע.

5.         ביום 21.7.2011 נערך לעותר שימוע בנוכחות בא כוחו.

6.         ביום 24.8.2011 נדון עניינו של העותר שנית בוועדה הערכות, שם הוצגו טיעוניו כפי שנשמעו בשימוע.

7.         ביום 14.9.2011 החליט הנציב לפטר את העותר, והחלטתו המפורטת נמסרה לעותר.

טענות העותר:

8.         העותר טוען לפגמים בהליך השימוע שמקורם בהעברת מסמכי החקירה וה"פתיח לשימוע" אליו באיחור. לדבריו, גם במהלך השימוע הלין על כך שלא הומצא לו מלוא חומר החקירה ממחלקה.

מוסיף וטוען הוא כי ביקש להמתין עם ההחלטה בעניינו עד לשינוי עילת סגירת התיק בפרקליטות, אך בקשתו נדחתה.

לדבריו, הפגיעה בזכות הטיעון במקרה זה מחייבת ביטול הפיטורים שכן מדובר בהחלטה קיצונית הפוגעת קשות במעמדו, פרנסתו ובשמו הטוב וראוי כי תוצאות הפגם המנהלי יוביל לביטולה.